
עוד מקרה של האשמות באנטישמיות בגלל קריקטורה. מספר ההאשמות על שימוש לכאורה במוטיבים אנטישמיים בבדיחות כבר מספיק כדי למלא כמה אנציקלופדיות.
הפעם הגיע תורם של הקריקטוריסט האוסטרלי דייוויד רואו והעיתון שבו הוא עובד, ה-Australian Financial Review (AFR). הם זוכים לביקורת על קריקטורה זו מה-20 במרץ, שבה מוצג ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, כמנחה את נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, במלחמה עם איראן. ככל הנראה, הבעיה של המתלוננים נובעת מהשימוש בסטריאוטיפים יהודיים, במקום להסתפק בביקורת על מדינת ישראל.
בסצנה, שכותרתה משהו כמו "פועל על ריק" (או "ללא דלק"), " בקרת שמן", על רקע בית זיקוק לנפט, נראה בנימין נתניהו יושב בפישוק רגליים על משאבה המשלבת אלמנטים מדגל ארה"ב ועליה פניו של דונלד טראמפ.
נתניהו קורא "אוי ויי" (ביטוי שמקורו ביידיש המבטא תערובת של מצוקה, השלמה או תסכול), שאני מבין כמעין "אוי ואבוי!" או "איזה אסון!" שלנו, בעודו מביט במקל דמוי מד שמן של מכונית, המוכתם בדם מראשו של טראמפ, שצועק "תורה! תורה! תורה! תורה! או מה שלא יהיה." ( התורה באנגלית ), ומשחק על הדמיון לקריאת הקרב היפנית "Tora, Tora, Tora". על בניין מופיע הכיתוב " PEARL HARL... 2026", רמז ברור להתקפה על פרל הארבור.
הקריקטורה הזו פורסמה זמן קצר לאחר שטראמפ סיפר את הבדיחה שלו על פרל הארבור, מתוך כוונה ברורה להקניט את ראש ממשלת יפן, סאנאאה טאקאיצ'י, במהלך פגישה עמה בחדר הסגלגל, והיא לא ידעה לאן להעלום את עצמה כשהיא מקשיבה לליצן הזה.
בראיון לרשת הטלוויזיה "סקיי ניוז", ביקר אלכס ריבצ'ין, המנכ"ל המשותף של המועצה המבצעת של הקהילה היהודית באוסטרליה, את השפה שבה נעשה שימוש בקריקטורה, בטענה כי היא משתמשת בקלישאות מוכרות ופוגעניות.
הפרשנות של ריבצ'ין לקריקטורה שבה נשמעת הקריאה "תורה" היא ש"היהודי" מכוון את טראמפ, מוביל אותו לאסון, וכי הביטוי "אוי ויי" אינו בא מעברית, השפה הרשמית של ישראל, אלא מיידיש, שפתם של היהודים האירופאים הגולים, ש"מקשטת בלעג מיליון ציוצים וקריקטורות ניאו-נאציות".
ריבצ'ין כינה את הקריקטורה "נתעבת" והוסיף כי מדובר ב"יצירת תעמולה" שלדבריו השתמשה בסגנון של "אנטישמים מושבעים"; מנגד, ג'יימס צ'סל, עורך הראשי של AFR, הבטיח למגישת "סקיי ניוז", שרי מרקסון, כי הוא תומך בקריקטורה ואינו רואה בה שום בעיה.
נשיאהוועדה נגד השמצה של " " (ADC), דביר אברמוביץ', מתח ביקורת על הקריקטורה במכתב ששלח לעורך העיתון. הוא תיאר את התמונות כקרובות הרבה יותר ל"סטריאוטיפים אנטישמיים ישנים מאשר לסאטירה פוליטית מקובלת". אברמוביץ' טען כי "האלמנטים המוצגים יחד מחזירים לחיים את הקלישאות הקלאסיות על מניפולציה ושליטה יהודית על מנהיגים ואירועים עולמיים", וקרא לעיתון לשקול את המשמעות המזיקה של תמונות כאלה, "במיוחד בתקופה של התגברות האנטישמיות באוסטרליה".
נראה שאנחנו מתקדמים קצת; לפחות הפעם, ככל הידוע, לא דרשו את ראשו של המאייר ולא איימו להפציץ את אוסטרליה.
ההומור במצוקה, אוסף מקרים
מקרים של קריקטוריסטים שנתקלו בבעיות משמעותיות עקב הקריקטורות או האיורים הסאטיריים שלהם. יש גם כמה סיפורים על אנשים אחרים, שאינם קריקטוריסטים, שנתקלו בבעיות עקב שיתוף הקריקטורות.








