Grass roots. קריקטורה מאת קתי וילקון ב-The Sydney Morning Herald / The Age. 7 בינואר 2026
העיתונים האוסטרליים "The Sydney Morning Herald" ו-"The Age", שבבעלות Nine Entertainment, אחת מחברות התקשורת והבידור הגדולות באוסטרליה, התנצלו (2) "על הפגיעה שנגרמה" עקב קריקטורה של קתי וילקוקס (1963) שפורסמה בינואר, אשר גרמה לאנשים מסוימים להרגיש נפגעים בטענה כי היא עושה שימוש בסטריאוטיפ אנטישמי.
הבדיחה, שפורסמה בשני העיתונים הללו ב-7 בינואר 2026 תחת הכותרת "Grass roots" (משהו כמו " תנועת השטח " או "שורשים עממיים"), מציגה דמויות שונות, המייצגות קבוצות שונות בחברה, אוחזות בשלטים ודורשות הקמת ועדת חקירה מלכותית בנוגע לפיגוע הטרור בבונדי ב-14 בדצמבר 2025.
בקבוצה התחתונה נראים אישים שונים מעולם הפוליטיקה והעסקים: דייוויד ליטלפראוד, סוזן ליי, ג'סינטה פרייס, ג'ון הווארד, ג'יליאן סגל ורופרט מרדוק, התומכים במפגינים עם רצועת דשא מעל לראשיהם, בעודם צועדים בקצב שקובע בנימין נתניהו המנגן בתוף.
איפה האנטישמיות, שאוכל לראות אותה?
העניין לא הסתכם בכמה ביקורות על הקריקטורה. מועצת העיתונות האוסטרלית פרסמה תגובה מפורטת לתלונה בנוגע לקריקטורה זו (אתם יכולים לקרוא אותה במלואה בתחתית העמוד) ואמינו לי, קראתי אותה שוב ושוב בניסיון לאתר את הרמזים לאותן דוגמאות כה בולטות של אנטישמיות שלטענתם מופיעות בסצנה, בידיעה שלא אצליח למצוא אותן.
לדעת מועצת העיתונות האוסטרלית, אנטישמיות מתבטאת בהנחה כי נעשה שימוש ב"סטריאוטיפ האנטישמי שלפיו העם היהודי שולט או מתמרן בחשאי את האירועים העולמיים, את הממשלות, את המערכות הפיננסיות או את אמצעי התקשורת".
עם זאת, מתברר כי לא מופיע ולו סמל יהודי אחד, ואף לא רמז כלשהו למשהו הקשור לדת, אפילו לא באופן תת-הכרתי, ורק שניים מתוך השבעה המופיעים בקריקטורות הם יהודים: ג'יליאן סגל (הנציבה המיוחדת של אוסטרליה למאבק באנטישמיות) ובנימין נתניהו, ראש ממשלת ישראל ורוצח עם במשרה מלאה. די בכך למועצה כדי לעוות את התמונה ולקבוע שהמסר המועבר הוא ששני האנשים הללו מייצגים את "העם היהודי".
עוד מקרה של התנהגות קורבנית, המשתמשת בטיעון האנטישמיות כקלף מנצח כדי לסתום את הפה לדעות ביקורתיות כלפי מדינת ישראל, כלפי נתניהו או להגנה על העם הפלסטיני לנוכח רצח העם והכיבוש של אדמתו או ההפצצות בלבנון.
משהו מסריח באוסטרליה
באוסטרליה, בדומה למדינות רבות אחרות, נמשכת זה זמן מה מגמה מדאיגה הפוגעת באופן ישיר בחופש הביטוי ובחופש העיתונות. אם אתם מחפשים דוגמה לכך, די להיזכר בכך שמדינת קווינסלנד באוסטרליה אוסרת על סיסמאות פרו-פלסטיניותכגון"מהנהר ועד הים" ו "להפוך את האינתיפאדה לגלובלית" מכוח חקיקה חדשה ורחבה נגד הסתה, הכוללת עונש של עד שנתיים מאסר על "הפצה, הצגה או אמירה של ביטויים אסורים במטרה להטריד או לפגוע". שני הביטויים הללו הפכו בתחילת מרץ 2026 ל"ביטויים אסורים" על פי חוק במדינת קווינסלנד.
האמצעים הנוגעים לאיסור הרשמי על סיסמאות אלה נכללובהצעת חוק התיקון משנת 2026 למאבק באנטישמיות ולהרחקת כלי נשק מהישג ידם של מחבלים ועבריינים, שאושרה על ידי הפרלמנט של קווינסלנד ב-27 בפברואר. חקיקה זו מבוססת על הדגם של הצעות החוק הכוללניות שאושרו הן על ידי ממשלת ניו סאות' וויילס והן על ידי הממשלה הפדרלית בעקבותהטבח בחוף בונדי.
תלונות / The Age, The Sydney Morning Herald
תגובה מלאה של מועצת העיתונות האוסטרלית לתלונה / 09/06/2026
מועצת העיתונות בחנה האם פרסום קריקטורה בעיתונים "The Age " ו- "The Sydney Morning Herald" ב-7 בינואר 2026, שכותרתה "Grass roots", מהווה הפרה של כללי ההתנהלות שלה. הקריקטורה מציגה קהל רב על רצועת דשא, אוחז בשלטים וקורא להקמת ועדת חקירה מלכותית. הדמויות בחלק העליון מייצגות קבוצות שונות, בהן עורכי דין, אנשי עסקים, אישים מעולם הספורט ודמויות ממפלגת הלייבור, עם שלטים שעליהם כתוב "אנשי עסקים למען ועדה מלכותית", "עורכי דין למען ועדה מלכותית", "כוכבי ספורט למען ועדה מלכותית", "חברי מפלגת הלייבור לשעבר למען ועדה מלכותית" ו"כלבים למען ועדה מלכותית". לאחת הדמויות יש בועת דיבור שבה כתוב "אל תזכיר את המלחמה". ברקע נראית דמות עם מגפון הקוראת להקמת ועדה מלכותית. בחזית התמונה נראות מספר דמויות פוליטיות שניתן לזהות —דייוויד ליטלפראוד, סוזן ליי, ג'סינטה פרייס, ג'ון הווארד, ג'יליאן סיגל ורופרט מרדוק —הנושאות את רצועת הדשא מעל לראשיהן בזמן שהן צועדות. מבודדת מקבוצה זו, בקצה הימני, מופיעה דמות הדומה לראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, המנגנת בתוף, ולידה הכיתוב "בום בום".
בתגובה לתלונות שהתקבלו, ביקש המועצה מהפרסומים להתייחס לשאלה האם החומר מפר את כללי ההתנהלות שלהן, המחייבים את הפרסומים לנקוט באמצעים סבירים כדי למנוע גרימת פגיעה חמורה, מצוקה או נזק, או תרומה משמעותית לכך, או להוות סיכון חמור לבריאות או לביטחון, אלא אם כן הדבר משרת באופן מספק את האינטרס הציבורי (עקרון כללי 6). המועצה ציינה כי התלונה העלתה חשש שהקריקטורה מבוססת על תמונות ונושאים הדומים מאוד לסטריאוטיפים אנטישמיים מבוססים, בכך שהיא מציגה דמויות יהודיות כגורמים מניפולטיביים המפעילים השפעה סמויה תחת תנועה כביכול "מהשטח". התלונה העלתה גם חשש שהקריקטורה מזלזלת בדאגות הלגיטימיות שהביעו אלה שנפגעו ישירות מהירי, כמו גם אלה בקהילה הכללית שדרשו הקמת ועדת חקירה מלכותית לבדיקת האירוע. בהקשר זה, הקריקטורה רומזת כי טיעוניהם אינם מבוססים על דאגה לרציחות, אלא על נכונות להיתפס למניפולציות של ה"ציונים", הצועדים לצלילי תוףו של נתניהו.
בתגובה, העיתונים טענו כי יש להתייחס לקריקטורה בהקשר של הדיון הציבורי החשוב שהתנהל בעקבות פיגוע הטרור בבונדי ב-14 בדצמבר 2025, ושל הקריאות הנרחבות שהושמעו לאחר מכן להקמת ועדה מלכותית. הפרסומים טענו כי כוונת הקריקטורה הייתה לנתח את הפוליטיזציה הכמעט מיידית של הקריאות האמיתיות להקמת ועדה מלכותית, שהפכה להתקפה פוליטית נגד ראש הממשלה אנתוני אלבנזה, ולהמחיש את תופעת ה"אסטרוטורפינג", שבו מתכננים קמפיינים הממומנים מכספים פרטיים או מתוך מניעים פוליטיים כך שייראו כתנועות עממיות ספונטניות. נטען כי הכותרת "Grass roots" (הבסיס) שימשה באופן אירוני למטרה זו. הפרסומים טענו כי ייצוגו של בנימין נתניהו התבסס על דבריו הפומביים בשעות שלאחר הפיגוע, שבהן גינה את הכרתו של ראש הממשלה אלבנזה בפלסטין בטענה כי היא "הוסיפה שמן למדורה האנטישמית".
הם טענו כי הקריקטורה לא נועדה להיעזר בסטריאוטיפים אנטישמיים, אלא דווקא להתייחס לתפקידם של הגורמים הפוליטיים החיצוניים והפנימיים בעיצוב השיח הלאומי. העיתונים הודו כי אף על פי שחלק מהקוראים סברו שהקריקטורה מעוררת מחשבה, רבים אחרים, ובפרט חברי הקהילה היהודית, חשו פגועים ונעלבים ממנה. הם טענו כי, לאחר שהבינו את חומרת הזעזוע שפקד את הקהילה, נקטו בצעדים מיידיים, ופרסמו התנצלות בולטת וסדרת מכתבי קוראים בנושא. צוין כי גם בכירי המערכת קבעו פגישה עם נציגי הקהילה היהודית. למרות התנצלותם, העיתונים טענו כי הקריקטורה פורסמה בתום לב בנושא בעל עניין ציבורי ברור ומשמעותי, ובזמן של דיון ציבורי חשוב בנוגע לוועדה מלכותית, וכי העניין הציבורי בחופש הביטוי – לרבות חופש הקריקטוריסטים להתייחס לאירועים חדשותיים חשובים – היה מספיק כדי להצדיק כל פגיעה שנגרמה.
סיכום
המועצה מכירה בכך שקריקטורות הן ביטויי דעה, אשר לעתים קרובות נעזרות בהגזמה ובאבסורד כדי לעסוק בנושאים רציניים. מסיבה זו, המועצה העניקה לקריקטורות מרחב תמרון נרחב בבואה להעריך האם פרסום נקט באמצעים סבירים כדי למנוע פגיעה, גרימת מצוקה או יצירת דעות קדומות באופן משמעותי. עם זאת, מרחב תמרון זה אינו בלתי מוגבל, במיוחד כאשר קריקטורה עלולה לחזק סטריאוטיפים גזעיים, אתניים או דתיים.
המועצה לוקחת לתשומת לבה את הערות כלי התקשורת, לפיהן כוונת הקריקטורה הייתה להתייחס לפוליטיזציה של הקריאות להקמת ועדה מלכותית. כמו כן, המועצה לוקחת לתשומת לבה את הערות כלי התקשורת, לפיהן לא הייתה כל כוונה לפגוע או לגרום נזק. המועצה מציינת כי ניתן לפרש את כוונת הקריקטורה או את המסר שהיא מבקשת להעביר בדרכים שונות. בהקשר זה, המועצה מציינת את ייצוגם של אישים פוליטיים הנושאים את התנועה העממית כביכול על ראשם, בעוד נתניהו, שהוא יהודי וראש ממשלת ישראל, עומד בצד ומנגן בתוף שאליו צועדים האישים הפוליטיים. המועצה סבורה כי תמונה זו מקודדת את הסטריאוטיפ האנטישמי שלפיו העם היהודי שולט או מתמרן בחשאי את האירועים העולמיים, את הממשלות, את המערכות הפיננסיות או את אמצעי התקשורת. המועצה סבורה כי תמונות אלו עלולות לגרום או לתרום לגרימת עלבון, מצוקה ודעות קדומות משמעותיות, במיוחד כלפי אנשים ממוצא יהודי.
אמנם המועצה מכירה בעניין הציבורי שעוררה הניתוח של המניעים הפוליטיים של אלה הקוראים להקמת ועדה מלכותית לחקירת פיגוע הטרור, הוא אינו סבור כי די בכך כדי להצדיק את העלבון, המצוקה או הנזק החמורים שנגרמו או שאליהם תרמה הצגתם של הדורשים את הקמתה של ועדה מלכותית כזו כאנשים המנוהלים על ידי ראש ממשלת ישראל. לפיכך, המועצה קובעת כי הפרסומים לא נקטו באמצעים סבירים כדי למנוע גרימת פגיעה, מצוקה או נזק מהותיים, או תרומה משמעותית לכך, ובכך הפרו את העיקרון הכללי 6.
המועצה מברכת על ההתנצלויות שפורסמו על ידי כלי התקשורת ועל כוונתם המוצהרת להיפגש עם מנהיגי הקהילה היהודית.
המועצה מציינת כי, בנוסף לקביעה שהפרסומים לא נקטו באמצעים סבירים כדי לעמוד בכללי ההתנהלות שלה, עניין זה מדגיש את החשיבות שבכל הפרסומים יוודאו כי תהליכי העריכה שלהם איתנים דיים כדי למזער את הסיכון הבלתי מכוון לגרום לעלבון, מצוקה או פגיעה. המועצה מציינת כמו כן כי, על רקע הרגישות הגוברת של הקהילה בנוגע לאנטישמיות וללכידות חברתית, יש להעריך את התאמתם של תהליכי העריכה תוך התחשבות ברגישות הנושא ובהשפעה הפוטנציאלית על הקהילות המושפעות.
ההומור במצוקה, אוסף מקרים
מקרים של קריקטוריסטים שנתקלו בבעיות משמעותיות עקב הקריקטורות או האיורים הסאטיריים שלהם. כמו כן, ישנם כמה סיפורים על אנשים אחרים, שאינם קריקטוריסטים, שנתקלו בבעיות בשל שיתוף הקריקטורות.
